רגע לפני שבת: מדרש - נקודת בראשית

בראשית, ברא את השמים ואת הארץ.

ללמדנו, שבכל מקום בו נאמר - "זו נקודת בראשית", יש לברוא שמים וארץ.

שמים אלה, על שום מה נברא אותם?

שיהיו לנו למרחבי החלומות אליהם ימריאו העיניים, החזון הנכסף אליו תערוג תשוקתנו. אל שמים אלה נבקש להמריא, בחשיכה, בדמדומים ובאור המלא. נושאי תכלת של הבטחה, מרחבים בלתי נגמרים של אפשרויות, עננים מקדירים נושאי מים חיים או שיטפון מטביע וברקים המבזיקים פתע כראשי נחש מתוך העשב. נושאי כוכבים וירח, ומוארים באור חמה.

כל אדם, בכל רגע, זקוק לשמים.

ארץ זו, על שום מה נברא אותה?

שתהא תחת רגלינו, אוחזת במקורות היציאה ובוהקת בנחמת השיבה. מעצמה עשויה אדמה, לנטיעת הרגליים בעת הנסיקה. קרקע מוצקה, שברגעים של תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, נמהר לעשות בה מעשי בריאה, נרגעים בחסדי הסדר, שואפים את שלוות המיון, מתנחמים בהכרת השיום.

כל אדם, בכל רגע, זקוק לארץ.

בראשית, נברא שמים וארץ.

נבדיל בין חושך לאור,

נמלא עולם,

נעשה אדם.

בצלמנו ובדמותנו נעשה אותו,

ונהלל.