top of page

רגע לפני שבת: יש לנו עוד מדליה! מה, לא ידעתם?

6 באוג׳ 2021
זמן קריאה 2 דקות

עודכן: 20 במרץ


השבוע, בין מדליות, כמעט-מדליות, הצהרות ש"כל המדינה מחכה למדליה" ושאר אמירות מסוג זה, ישראל זכתה במדליה נוספת באולימפיאדה. זכייה שעליה שמעו רק יודעי דבר, מתעניינים ומקורבים. לא נשיא המדינה, לא ראש הממשלה, אני לא בטוחה אם אפילו שרת החינוך התייחסה אליה*. אולימפיאדת הכימיה הבינלאומית שנערכה השבוע -גם היא ביפן, באופן מקוון. לאחר השקעה, מסירות ומחויבות שמאפיינים כל מתחרה באולימפיאדה כלשהי, זכה טל ששון - בוגר כתה י"א של תכנית "כימיה ברשת" של מכון דוידסון במדליית ארד. הוא אחד מ-4 זוכים ישראלים נוספים.

ראשית, ברכות מקרב לב לטל, לשאר הזוכים, וברכות חמות לצוותי ההוראה - במכון דוידסון, במרכז מדעני העתיד ובטכניון, שמשקיעים כל אחד בדרכו כדי לקדם את הישגיה של ישראל במדעים. תוכלו לראות את הפרטים בקישור המצורף.



ועכשיו שבירכנו, אני תוהה:

זה ממש לא חדש שבכל פעם שאנחנו זוכים במדליה באחת מאולימפיאדות המדעים - פיזיקה, מדעי המחשב, כימיה ועוד - התגובות לא דומות לאלה שאפשר לראות כשאנחנו זוכים במדליה באולימפיאדות ספורט. תמיד יש מי שטורח לציין את הזוכים - בראש הרשימה ניצב, לדעתי, מאיר שלו, שלא שוכח לכתוב על כך בטור השבועי שלו - אבל הם מעטים.

ואני שואלת את עצמי, למה? האם זה בגלל שזה לא מצטלם כמו ספורט? אחרי הכל, את תחרות הספורט כל אחד יכול לראות ולהבין בזמן אמת. יש בה מתח. יש בה זרימה נראית לעין. מה נראה באולימפיאדת מדע, תלמידים כותבים?

האם זה בגלל שאין עניין? קשה לי להאמין, כל מי ששומע על הזכיות האלה מייד מברך ומצטרף בגאווה לברכות, בדרך כלל גם מוסיף "למה לא מפרסמים את זה".

האם זה בגלל שהתקשורת חושבת שזה לא מעניין, ובעצם קובעת מראש דעת קהל? אולי, אבל זה פתרון קל ונח מדי.

האם זה בגלל שהנהלת המדינה - הנשיא, ראש והממשלה והשרים - לא מתייחסים כמעט לזוכים האלה, בטח לא באותה צורה שהם מתייחסים לזוכי ספורט או תחרויות שירה וקולנוע?

למרות כל האפשרויות - ויש עוד - אין לי מושג אמתי למה זה קורה. אני רק יכולה לנסות לשנות את זה, ולו בחלקת אלוהים הקטנה שלי.

לכן, השבוע - זה ה"רגע" שלי: יש לנו עוד מדליה!! ברכות חמות, גאווה לאומית - ואנא, שתפו. יש לנו שכל בגוף, יש לנו שכל בראש, ושניהם באו לידי ביטוי השבוע ביפן. זכינו, לא נשמח?

שתהיה שבת מלאה חיוכים, זכיות ובעיקר - בריאות.


* בעקבות הפוסט שלי, היפנה אותי מישהו אל עמוד הפייסבוק של שרת החינוך. שם פורסם שהיא נפגשה עם נבחרות הזוכים, ואפילו הצטלמה אתם. זה יפה ומבורך, ומצער מאד שגם על זה אף אחד מאתנו - או לפחות רובנו - לא שמע. נשמח אם יורחב ויובא לידיעת הציבור בכל אמצעי התקשורת, כדי שכולנו נוכל לשמוח שגם הנהלת המדינה הזו שמחה ולהצטרף לברכותיהם.

פוסטים אחרונים

הצג הכול
אשריי, כופרת אני: ארבע מחשבות

1. לריקוד "בשלטון הכופרים אנו לא מאמינים" צריכה להיות רק תשובה אחת: אנחנו הכופרים לא מאמינים גם בכם ולכן מתנתקים מכם. בכל היבט. לא ניתן לכם תקציבים, לא נממן את החינוך שלכם, לא נבנה ולא ניתן לכם תשתיות

 
 
 
מילים בקטנה: אומרים שערב חג

אומרים שערב חג. עוד מעט יבואו הילדים, הנכדים, בני משפחה. קישוטי הסוכה שיצרו הקטנים כבר לפני שבוע עדיין מתנופפים בצבעוניותם, משרים תחושה שיכלה להיות כמעט עליזה. השולחן ערוך, האוכל כבר כמעט מוכן. מנות ש

 
 
 
רגע לפני שבת: יום הנשים

דברים שאמרתי באירוע לעובדות ועובדי מכון דוידסון, לרגל יום הנשים הבינלאומי - שחל ממש היום: "יום האשה". שר חינוך ישראלי אחד – לא הנוכחי - אמר פעם שאם רוצים להרוג טיפול ברעיון, הדרך הטובה ביותר היא להקד

 
 
 

תגובות


bottom of page