רגע לפני שבת: מפרשים בלי רוח

שנת הלימודים נפתחה, והדבר הראשון שעלינו לעשות זה לאחל הצלחה לכל התלמידים - או במילים אחרות, הצלחה לדמותה ולעתידה של מדינת ישראל.

ועכשיו שבירכנו, נעצור לרגע של הרהור.

בדיון האינסופי שהתקיים השבוע על חינוך, ניצבו המצוינות במתמטיקה ובאנגלית בראש. עכשיו התבשרנו שגם הפיזיקה והסיסמא הכללית "חינוך לערכים" הצטרפו אליהן. על כך שמדעי הרוח קורסים, שהפקולטות למדעי הרוח והחברה מצטמקות עד כדי סגירה, שמספר הבוחרים ללמוד חמש יחידות במקצועות ההומאניים נמצא במגמת ירידה מבהילה, איש לא אמר דבר. אין מי שיזדעק נוכח כבודה האבוד של הרוח.

עם הספר לא חושב שספרות היא מקצוע חשוב.

במדינות מתקדמות אחרות כבר הבינו את הבעיה שבגישה החינוכית החסרה הזו. תלמידי תיכון וסטודנטים לתואר ראשון במוסדות המובילים בצפון אמריקה מחויבים ללמוד מקצועות מגוונים, במדעי הרוח והמדעים המדויקים כאחד, ללא קשר למקצוע הראשי אותו הם לומדים. הם מיישמים את התפיסה, לפיה מהותה של השכלה היא פיתוח המוח השלם: "למד את המדע שבאמנות, למד את האמנות שבמדע. פתח את החושים. בעיקר, למד להתבונן. הבן שהכל קשור בכל." (ליאונרדו דה וינצ'י).

אני רוצה להאמין שכשמייסדי הציונות הקימו מוסדות אקדמיים ומכוני מחקר בתחומי המדעים וההנדסה שיבטיחו את חוסנה הביטחוני והכלכלי של המדינה שבדרך, הם לא העלו בדעתם שהעם שתפארתו ומקור גאוותו היו על ההגות, היצירה והנשמה היתרה ששגשגו בקרב בניו ובנותיו, יזניח אותן עד כדי אובדנן.

אבל בישראל 2016, תחום שאין לו לובי חזק ועתיר-השפעה ומשאבים כמו זה של חברות ההייטק, התעשייה והצבא - אין לו סיכוי, כי אין מי שיקשיב לו. במידה רבה של צדק מסבירים לנו שאנחנו חייבים לחזק את התעשייה וההייטק (בדרך כלל אומרים "להמשיך להיות מדינת הסטארט-אפ", שם אומלל, אבל זה דיון נפרד), אבל שוכחים שהמהנדס, המדען, איש החברה והרוח והאמן לא רק נשענים אלה על אלה, אלא מזינים אלה את אלה. תרבות צומחת מתוך העשייה וההישגים של כולם. חברה המאפשרת פגיעה בערכו של האחד, סופה שתפגע אנושות ביכולתו של האחר. מתמטיקאי ללא הבנה בפואטיקה, פיזיקאי ללא ידע במוזיקה, תעשיין שאינו מכיר את ההיסטוריה, מהנדס שאינו משתמש בפילוסופיה - כל אלה יכולים אולי להגיע להישגים בתחומם, אך הם יצמיחו חברה שאינה מעודדת פלורליזם, שחבריה קנאים-לדבר, בעלי תחומי עניין ויופי צרים, מתקשים לתקשר ביניהם, חסרי נשמה יתרה ולקויי סובלנות דמוקרטית.

חברה כזו תדע, אולי, כיצד לבנות את המפרשים הכי משוכללים, מתקדמים וחזקים, אבל לא תהיה בה שום רוח שתשיט אותם ותוביל את דרכם.