רגע לפני שבת: ברכה לגאיה

אם תצעדי בשביל שבו חוקי העולם פועלים, תכירי ותדעי כיצד לחיות בתוכם, אזי תמצאי שם גשם בעתו, יבול ארץ ופרי עץ

שבועיים וחצי לפני שנעמיס על כתפינו את סלינו המלאים כל טוב הארץ, נולדה הברכה החשובה ביותר, מלאה ביופי, הבטחה ותקווה, אותה נישא בגאווה בטנא. גאיה. אמא-אדמה, עמק-ברכת-האל, ילדת היקום. 3,500 גרם של אושר.כמה יפה שנולדת בפרשת "בחוקותי", ילדת-יקום שלנו. "אם בחוקותי תלכו… ונתתי גשמכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו." אפשר לפרש את הפסוק הראשון בפרשה כברכה כזו: אם תצעדי בשביל שבו חוקי העולם פועלים, תכירי ותדעי כיצד לחיות בתוכם, אזי תמצאי שם גשם בעתו, יבול ארץ ופרי עץ. גילוי, עמל ויצירה שורשיים, חסרי יוהרה מתנשאת, ישימו בכפך לימון ריחני, אפרסק עסיסי, מים חיים, אור שמש וצל עננים. את כל אלה אנו מאחלים לך.זאת, ועוד משהו: התוצאה של הכרת חוקי היקום היא הקיום עצמו. יש בזה משהו שאומר שהשכר האמיתי בחיים אינו פרסום, תהילה או כבוד. הוא אינו חותם מקועקע בתולדות האנושות או בשורה משנת-חיים כזו או אחרת. אלה יבואו וילכו, ינצנצו לרגע ויוחלפו במהרה. ניסים, מעשי קסם או פסגות נשגבות אולי יתרחשו וייכבשו לעיתים, אבל התסכול, המתח והנדירות האל-טבעית שלהם אינם הדבר החשוב ביותר להתגאות בו.את התמורה האמיתית החשובה תמצאי בדברים הטבעיים, הבסיסיים ביותר, שכל אחד מאיתנו זקוק להם, ושאם תדעי לפקוח אליהם עיניים, לא יהיו לך משמחים מהם. הם זמינים לכולנו. צריך רק להיות בת האדמה, המביטה אלינו טובה וחכמה, ולהביט בה בחזרה.אבל בשביל זה, תהיי חייבת לשים לב – לא רק להכיר ולדעת, שהן פעולות הנובעות מהראש, אלא להרגיש, לחמול, לדאוג – שהן פעולות הנובעות מהלב. אלה וגם אלה יעמדו לרשותך, אם רק תדעי להשתמש בהם – ובכל החושים. להתבונן, להקשיב, לגעת.לצאת למסע בשבילי היקום. לא נצטרך לנסוע רחוק בשביל זה, מספיק לצאת לחצר. אחת הפעילויות האהובות עלי ועל לירי היא לשבת ולהקשיב לציפורים. אנחנו מקשיבות בשקט ומגלות אותם מדלגות ומזמרות בין ענפי העצים. אחר כך אנחנו פוסעות בזהירות ומתבוננות בנמלים העמלות, שרות ללטאה המתרוצצת בין הסלעים, נהנות מיפי הפרחים וחוזרות לאפות יחד עוגה שריחה המתוק ממלא את הבית כולו. מסעות גילוי היקום שבחצר. עכשיו גם את תצטרפי למסעות האלה, בהם אנחנו צועדות בשבילים של חוקי היקום. מי ייתן שתמיד נמצא בהם גשם בעיתו.