top of page

תשובות

16 באפר׳ 2016
זמן קריאה 1 דקות

עודכן: 25 במרץ


מה תאמרי אם אפגוש בך היום, כך לפתע פתאום, ואומר לך שלום?

דבר לא אומר, רק אשתוק למראיך,

והאור יעלה ויחבוק את הכל.

שוב אל דרך פתוחה לי תזהרנה עיניך,

ואצעד, וארעד, ואפול.

מה תאמרי אם אלחש על אזנך, ואשק על לחייך, מה יאמר אז לבך?

נחשול אפרכסת יתלהט באדווה,

והלחי תוביל לשפתיים.

והלב ירקד במחול של כמיהה,

ילך שולל עם עיני השתיים.

מה תאמרי אם פתאום אחייך, ואקח את ידך?

לא יהיה זה פתאום, החיוך המפתה

כבר בעדן הושיט התפוח

שחדר אל הגוף, עד הים הגואה,

עד אבדו גם הזמן, גם הרוח.

מה תאמרי, מה תגידי? אל תתני לי לחכות,

מה תעשי, איך תגיבי? תני לי את עצמך לראות.

אך אני הן נתתי הכל, לא החסרתי,

בסבך של חושים מסתער,

שחיכיתי לשווא, ועד דמע המתנתי,

שוב אכרע מול הסנה הבוער.


פוסטים אחרונים

הצג הכול
קינת הלנה

וּמָה כְּבָר בִּקַּשְׁתִּי, אֲנִי, שֶׁהָיִיתִי הַיָּפָה בַּנָּשִׁים? לֹא דָּרַשְׁתִּי שֶׁיֶּחֱצֶה אוֹקְיָנוֹס בַּדֶּרֶךְ אֶל שְׂפָתַי. אֶת הַשָּׁקָתָן שֶׁל אֶלֶף סְפִינוֹת, פָּנַי לֹא חָמְדוּ. סִימָנֵ

 
 
 
תוצרת הארץ

*פרשת "בחוקותיי". לעת דמדומים, עמוד אש מול עיניי זקור אל פני המחנה – וחרב אותותיי, שלופה. כי אני תוצרת הארץ הזאת. תנובת האביונים, שארית הארבה, ניצולת מכת בכורות. בולעת חרבות, חומדת שמש ממיסה, מפליאה

 
 
 
תלת דפורענותא/ יום הזיכרון תשע"ה

לתלת פורענותא נועדנו. חד היה טיפת חלב על שפתיך, הן טרם למדו לשאול ותשובה, איך תהיה בם. תרי התנפץ לשש מאות ושלושה עשר רסיסי תיבת המטות במסענו. והמדים שעליך היו עול תורה ומצוות שנטלתי עלי בדמי תומתך.

 
 
 

תגובות


bottom of page