רגע לפני שבת-שירה: כוחה של תעוזה – פרשת בשלח

צריך נחשון שיעז ויגיד, אין דבר כזה "אי אפשר". המילים האלה שייכות לפוליטיקה הישנה. דרוש מישהו שיגיד: לא רק אפשר – חייבים

אבל זה מפחיד נורא. לפנינו ים גועש שמאיים להטביע, בערפנו נושף צבא שמאיים להכחיד. נראה שלאן שלא נזוז, אכלנו אותה. אנחנו תקועים. חשבנו שאנחנו יוצאים למשהו כל כך חדש ואחר, משנים את כל מה שמוכר לנו. הולכים להגשים חלום שנראה כל כך רחוק עד שהוא לא יותר מכמיהה שנראית בלתי מושגת, אבל עכשיו שהיא ממש בפתחנו, מעבר לגלים הסוערים שרק צריך איכשהו להעז ולעבור אותם, זה מעורר אימה. לעבור בגלים האלה יהיה קשה מנשוא, לא באמת ברור אם בכלל נצליח לחצות אותם ואם כן, לא ברור מה מחכה בצד השני, אם זה שווה את זה. אחרי הכל, כבר הסכמנו שהייאוש המוכר, למרות היותו ייאוש, הוא הרבה יותר נוח. רצינו לטהר מים, אבל לא הבנו שבשביל זה צריך לעבוד בביוב. זה בלתי אפשרי.

תודו שזה דורש המון תעוזה.

דרוש נחשון.

מישהו שיבוא ויגיד, אני מוכן. לא סתם יגיד, כמעט יתריס. נחשון הוא המנהיג הראשון שזועק לכל המחנה: "אחריי!". אפשר ממש לחוש את המעמד הזה. את הרוח המצליפה בגלים. את ריח המים נישא באוויר, יחד עם הפחד הנורא. את השאגות הרועמות מאחור, של אלה שרואים את קרבנם עומד כמעט כמו צבי באור פנסים וכבר מרגיש את טעם הדם של הצייד.

ואת המבטים בעיניהם של בני ישראל. מבטים מהססים. חלקם חוששים, לא מאמינים; חלק זועקים ששום דבר טוב לא יכול לצאת מהדרך הזאת שבוודאי מובילה רק לאבדון;

וחלקם פשוט מחכה שמישהו, סוף סוף, יעשה את הצעד הראשון. צריך נחשון שיגיד, אין דבר כזה "אי אפשר". אין חיה כזאת, "לא יעלה על הדעת". המילים האלה שייכות לפוליטיקה הישנה. זאת שמראש מוותרת כשהיא חוששת שיתנגדו לה, שמפחדת מכל עימות שיוציא אותה מאזור הנוחות שלה, שרוצה בעיקר שקט תעשייתי מאלה שזורקים אבנים בככר השבת ולא מאמינה שמפונקי הביניים באמת התכוונו לזה כשהם אמרו שהם לא מוכנים יותר להיות היחידים שנושאים בנטל.

צריך נחשון שיעז ויגיד, לא רק שאפשר – אלא חייבים, ואני מוכן להיות זה שיראה לכולם. אני לא מוותר יותר, לא בגלל שאני אוהב להיות עקשן ולריב עם כולם, לא בגלל שאני לא מבין את הסכנות, לא בגלל שאני מאוהב באגו שלי, אלא בגלל שאפשר. מחיר הויתור יהיה קשה בהרבה ממחיר ההעזה.

למרות שלפי תוצאות הבחירות השבוע זה נראה כמעט אפשרי, אני לא יודעת אם באמת נהיה עדים למעשה-נחשון כזה, שיפגין את התעוזה שהוצהר עליה ויוביל את המחנה כולו בין גלים סוערים אל הצד השני של המחלוקות. כזה שיעז ויאמר, מן מהשמים ירד רק בדור המדבר. אני יודעת רק שאם זה יקרה, אולי יש סיכוי ששוב נוכל להצטרף למרים ולומר שירה.