רגע לפני שבת: לך לך

למרות שההחלטה שלה הייתה נחרצת, היא לא התקבלה בקלות. ההחלטה והביצוע היו של ההיגיון, התגובה הרגשית היתה של הלב. לא תמיד יש קשר ביניהם

כמובן שחשבתי עליה.

היא כבר היתה אשת קריירה ואם לילדים כשהיא גילתה שמשהו לא בסדר בהריון החדש שלה, הריון מתוכנן ורצוי. הבדיקות הראו שהעובר נושא מחלה קשה מאד, הכרוכה בסבל נורא לו ולסביבתו. ההגיון והערכים לפיהם היא חיה לא השאירו מקום לספק. היא קבעה הפסקת הריון. למרות שההחלטה שלה הייתה נחרצת, היא לא התקבלה בקלות. הכאב, הצער והחרדה היו גדולים. הבכי לא אחר לבוא. ההחלטה והביצוע היו של ההגיון, התגובה הרגשית היתה של הלב. לא תמיד יש קשר ביניהם.

בכניסה לחדר הלידה – שם נורא לחדר שממנו ידעה שהיא תצא בגוף ובידיים ריקות – המתינה לה אשה עם חיוך חביב. האשה ניסתה לומר לה שהיא חייבת לשמור על העובר, כי זה מה שאלוהים רוצה, שהיא תתמודד עם גידולו של ילד חולה מאד, ושלא הורגים יצור חי, גם אם הוא עדיין עובר. הכאב הקשה שלה היה כאין וכאפס לעומת הזעם שהיא חשה מההתערבות הגסה הזו בחייה, מהניסיון לשחק ברגשותיה ומההתנפלות הזו על רגשי האשמה והבלבול שהיו בה גם כך, למרות גילה וניסיונה. החברה שלי הביטה בצדקנית שמולה, הרחיקה אותה מעליה בזעם והמשיכה בחייה על פי דרכה. רבים מדי הפעמים שבהם התנהלות גסה כזו הובילה לטרגדיה גדולה בהרבה מהקושי שממנו היא ניזונה.

הם בסך הכל היו זוג מתבגרים שהסתבך. ההסתבכות יכלה להיגמר בכל מני דרכים, לו רק מישהו היה מקשיב להם באמת ובכבוד ראויים, בלי פניקה. זה לא היה צריך להגמר במוות נורא וכל כך, כל כך מיותר.

לך לך אל המקום שאראה לך. למרות שזה הציווי של אלוהים בעצמו, דקה אחרי שהוא מגיע לארץ המובטחת, אברם מבין שאם יישאר בה הוא וכל אשר לו ימותו ברעב, והוא יורד למצרים. הוא בוחר בחיים.

לא, אני לא יודעת מה הייתי עושה במקומם. אין לי מושג איך הייתי מגיבה לו הייתי הורה של אחד מהם ואני לא יכולה לדמיין את רמת החרדה והצער שכל מי שהיה מעורב בסיפור הזה נמצא בה. אני יכולה רק לחשוב שהטעות היחידה שאנחנו לא יכולים לתקן, היא הבחירה במוות של עצמנו.