רגע אחרי שבת: all you need is love

אהבה היא נטולת מוסכמות. היא שמה ללעג כמעט כל סייג חברתי שאנחנו שמים על עצמנו, יושבת ומגחכת אל מול ניסיונותינו להכניס אותה לסד של תפיסה זו או אחרת

אהבה היא אחת ההפתעות המדהימות שיש לנו.

לפעמים היא מוצאת אותנו במקומות שבהם לא ציפינו לה, חודרת אל נימי הדם והנשמה בלי התראה או הסבר. היא מבטיחה שהמבט בין השנים יהיה מובן רק להם, שמחוות היד והרמת הגבה תהיה התובנה הזוגית האינטימית, שגם רגעי השקט לא יהיו חלולים.

והיא נטולת מוסכמות. היא שמה ללעג כמעט כל סייג חברתי שאנחנו שמים על עצמנו, יושבת ומגחכת אל מול ניסיונותינו להכניס אותה לסד של תפיסה זו או אחרת.

אתמול בערב חגגנו את אהבתם של רועי וארז, שני גברים שמצאו את האהבה זה בזה. לא פחות מכך חגגנו את ההבנה, שצבע עור, מוצא אתני, דת או אפילו מגדר מתמוססים ונעלמים כששני אנשים מתאהבים. וכשזה קורה, היחידים שממשיכים לשים את הסייגים האלה הם אנשים סביבם, לא הם עצמם. אבל העצמה האמיתית היא היכולת של השניים לעמוד מול סייגים אלה ולאהוב, למרות הכל.

אם הייתי צריכה לבחור את השבת שבה רועי וארז יינשאו, שבת זו היתה בסדר עדיפות גבוה. בשבת זו, פרשת שלח לך, אנו קוראים את סיפור המרגלים. 12 איש, מכל קצווי הקשת של החברה, יוצאים לבדוק את הדרך והמקום המצפים לנו. הטובה תהיה הארץ? מה יהיה מראיה? האם השכנים יהיו נאים? כדרכן של ארצות, מתברר שלא הכל משמח ומרגש. יש הרים שצריך לטפס עליהם, עמקים רחבים שצריך לעבור ונהרות שוצפים שיש לחצות. אבל כל אלה הם כאין וכאפס לעומת האנשים שבדרך. חלקם, מתברר, חזקים מאד. ענקים ממש. חלקם מחזיקים בדעות מנוגדות משלנו, חלקם שוחרי מלחמה. זו הולכת להיות דרך לא פשוטה.

המרגלים חוזרים, ובשורה התחתונה אומרים – חבל על הזמן. צריך לוותר. ההתמודדות תהיה קשה מדי, לא נעמוד בה. עדיף להשאר באזור הנוחות שלנו, ולחזור למצרים.

אבל שניים מתוך ה-12 אינם נבהלים. כן, הם אומרים, הדרך תהיה קשה. יהיו בה עליות, ירידות, הצלחות, קשיים, אפילו אכזבות וכאב מר. אבל אנחנו נתמודד עם מה שיבוא, כי יש לנו זה את זה, כי יש אתנו כל הקהל העצום והרב שתומך בנו, יש בנו תקווה ואמונה שנצליח. יותר מכל, הארץ המובטחת הזאת, שאנחנו עורגים אליה, אכן שווה את המאמץ וחשובה יותר מכל קושי.

לא יכולתי לבקש מטאפורה מתאימה יותר. אתמול בערב, נזכרנו וקידשנו יחד את הדברים החשובים באמת: אהבה, משפחה, תמיכה, כבוד וסובלנות. חיים של שמחה ותקווה. זה לא יהיה קל. לפעמים זה אפילו יהיה מאד קשה. אבל זו אחת התכונות המופלאות של ההפתעה הזו, הנקראת אהבה: היא יודעת ליצור גשרים תומכים מעל התהומות הכי עמוקים, ולאפשר לנו לעבור. זה מה שבסופו של דבר יוביל אותם, יחד אתנו, אל הארץ המובטחת.