top of page

מצוינות: הישג או תפיסת עולם?*

16 באפר׳ 2016
זמן קריאה 2 דקות

"אני לא יכול להמליץ לך מה לבחור, אבל אני כן יכול להגיד לך מה הכי חשוב," ענה הזוכה. "הכי חשוב שכל הזמן תעשה את הכי טוב שאתה יכול!"

מספרים על קיסינג'ר, שביקש מהעוזר חדש שלו שיכתוב עבורו נאום. העוזר הביא לו טיוטה. קיסינג'ר לא קרא את הטיוטה. הוא רק הביט בעוזר ושאל: זה הכי טוב שאתה יכול? העוזר חשב רגע, לא ענה ולקח בחזרה את הטיוטה. למחרת הביא טיוטה חדשה. שוב שאל קיסינג'ר: זה הכי טוב שאתה יכול? ושוב העוזר חשב רגע, לא ענה ולקח בחזרה את הטיוטה. כשזה קרה בפעם החמישית, העוזר כבר לא התאפק וענה: כן! זה הכי טוב שאני יכול! אם כך, ענה קיסינג'ר, עכשיו אני אקרא.

השבוע העניקה קרן וולף שמונה פרסים – "פרסי קריל" – למצוינים שבמדענים הישראליים הצעירים. כל אחד מהם מגיע מתחום אחר, עם תחומי עניין אחרים ועם סיפור אישי שונה, אבל דבר אחד משותף לכולם. הם מצוינים לא בגלל שהם מבקשים לקבל על כך פרס, אלא בגלל שזו תפיסת העולם שלהם: לעשות בכל רגע נתון את הכי טוב שהם יכולים.

מטבע הדברים, טקס הענקת פרסים הוא מרגש. יש בו נאומים, ברכות, דברי הוקרה ותודה וכמובן – הפרס עצמו, שהוא בעל חשיבות עליונה. פרס קריל מוענק לחוקרים שבחרו לחזור מפוסט-דוקטורט מצליח באחת האוניברסיטאות המובילות בעולם – לארץ, ולבנות את הקריירה המדעית שלהם כאן, אתנו. הם קיבלו את הפרס המכיר בהם כטובים שבטובים במחקר המדעי בישראל.

אבל מה ששכנע אותי שהמצוינות שלהם אינה רק הישג מדעי זה או אחר, אלא ערך בסיסי המנחה את תפיסת עולמם, היה דווקא מה שראיתי לאחר הטקס הרשמי. לאחר שכבר קיבלו את הפרס, הזוכים ישבו עם סטודנטים וצעירים המתעניינים במדעים, ושוחחו איתם. נושאי השיחה היו מגוונים – כולם תיארו, כמובן, את המחקר שלהם. אבל הם דיברו גם על דרכו של החוקר, על הצפוי לו במעבדה, על צורת החיים והשאיפות האישיות והמשפחתיות. הם שלפו מצגות, תמונות, שרטטו גרפים ודיאגראמות ואפילו סיפרו סיפורים אישיים. דיון שהיה אמור להמשך כשלושת רבעי שעה נמשך שעה ויותר. באותה שעה, הם לא עסקו בפיאור שמם או הישגיהם. הם עסקו בחינוך לערכים. כמה צנוע. כמה מצטיין.

"אני מתעניין במתמטיקה ובפיסיקה, אבל מתלבט לגבי ההמשך," פנה אחד המשתתפים אל אחד הזוכים. "מה אתה ממליץ לי? מה יהיה הכי נכון לבחור?"

"אני לא יכול להמליץ לך מה לבחור, אבל אני כן יכול להגיד לך מה הכי חשוב," ענה הזוכה. "הכי חשוב שכל הזמן תעשה את הכי טוב שאתה יכול!"

ועל זה נאמר: אין מה להוסיף.

שבת שלום,

ליאת

* פורסם ב- YNET


פוסטים אחרונים

הצג הכול
אשריי, כופרת אני: ארבע מחשבות

1. לריקוד "בשלטון הכופרים אנו לא מאמינים" צריכה להיות רק תשובה אחת: אנחנו הכופרים לא מאמינים גם בכם ולכן מתנתקים מכם. בכל היבט. לא ניתן לכם תקציבים, לא נממן את החינוך שלכם, לא נבנה ולא ניתן לכם תשתיות

 
 
 
מילים בקטנה: אומרים שערב חג

אומרים שערב חג. עוד מעט יבואו הילדים, הנכדים, בני משפחה. קישוטי הסוכה שיצרו הקטנים כבר לפני שבוע עדיין מתנופפים בצבעוניותם, משרים תחושה שיכלה להיות כמעט עליזה. השולחן ערוך, האוכל כבר כמעט מוכן. מנות ש

 
 
 
רגע לפני שבת: יום הנשים

דברים שאמרתי באירוע לעובדות ועובדי מכון דוידסון, לרגל יום הנשים הבינלאומי - שחל ממש היום: "יום האשה". שר חינוך ישראלי אחד – לא הנוכחי - אמר פעם שאם רוצים להרוג טיפול ברעיון, הדרך הטובה ביותר היא להקד

 
 
 

תגובות


bottom of page